12 בדצמבר, 2007

(הערה: כתבה זו נכתבה על-ידי האגודה הערבית לזכויות האדם והיא נושאת בכל אחריות לתוכן הדברים המובאים בה.)

בתאריך 12.12.07, אירגנה האגודה הערבית לזכויות האדם כנס המתמקד בנושא של רעיון חילופי אוכלוסין או חילופי שטחים באזור המשולש, תחת הכותרת "הצעות חילופי אוכלוסין: חילופי שטחים ועתיד המיעוט הפלשתיני בישראל". ארגון הכנס נעשה לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי, ועל רקע ההצעות החוזרות ונושנות להחלפת שטחים בתוך ישראל, באזור המשולש הצפוני והדרומי, עם שטחים בתוך המדינה הפלסטינית העתידית (בשטחים הכבושים כעת על-ידי ישראל), בעיקר גושי התנחלויות גדולים. הדיון בנושא של חילופי שטחים ואוכלוסין בין ישראל לפלסטין עלה שוב בתקופה האחרונה לקראת ועידת אנאפוליס, במיוחד מפ ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר סיעת "ישראל ביתנו" הימנית בכנסת.

הכנס היה מורכב משני פאנלים. הפנל הראשון כלל אנשי מקצוע ומומחים, שדנו באספקטים שונים של רעיון חילופי השטחים והאוכלוסין, לרבות הפן הפוליטי, ההיסטורי, הגיאוגרפי והמשפטי של הרעיון. בפנל השתתפו ד"ר מסעוד אגבאריה (מרצה, מכללת בית-הרל), ד"ר יוסף תייסיר ג'בארין (מרצה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה ותל-אביב, מנכ"ל המרכז הערבי לזכויות ולמדיניות ) וד"ר יוסף רפיק ג'בארין (מרצה, הפקולטה להנדסה אזרחית ותכנון ערים, הטכניון).

הפנל השני כלל אנשי ציבור וחברי כנסת ערבים מקשת הסיעות הפוליטיות הערביות בישראל, שדנו בעיקר באספקט הפוליטי של הרעיון ודרכי ההתמודדות וההתנגדות לרעיון שכזה. בפנל השתתפו ח"כ מוחמד ברכה (חזית דמוקרטית לשלום ושוויון), ח"כ עבדאללה צרצור (רע"ם תע"ל), השיח' ראאיד סלאח (התנועה האיסלאמית), מר רג'א אגבאריה (בני הכפר) וח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד).

דבר אחד היה ברור בכנס, הן בפנל הראשון שלו והן בפנל השני: רוב מוחלט של הציבור הערבי בישראל מתנגד באופן תקיף למימושו של רעיון שכזה בעתיד.

להלן סיכום של עיקר הדברים שעלו בכנס מפי הדוברים השונים.

הפנל הראשון

מבחינה פוליטית, עלתה הטענה שיש לקשור את רעיון חילופי השטחים והאוכלוסין עם הקונטקסט הפוליטי וההיסטורי של רעיון הטרנספר. במילים אחרות, רעיון חילופי השטחים והאוכלוסין הוא המשך של רעיון הטרנספר – דהיינו, גירוש הערבים משטחי המדינה היהודית - שעולה וחוזר ועולה מאז הקמת המדינה ועד היום. מבחינה זו, מדיניות ישראל כלפי האזרחים הערבים לא השתנתה מאומה מאז הקמתה.

מהבחינה החוקית, רעיון חלופי השטחים והאוכלוסין הוא רעיון גזעני, מפני שהוא מבוסס על החלפת אוכלוסייה על בסיס לאומי ואתני. כלומר, הרעיון קם ונוצר כדי להיפטר מהציבור הערבי בתוך ישראל, המשתייך לקבוצה לאומית ואתנית שונה מקבוצת הרוב השלטת במדינה (יהודים), ועל-כן הוא מבוסס על הפליה לאומית ואתנית, האסורה לפי החוק הבינלאומי.

מבחינת החוק הישראלי, אין זכות לאזרחיות (שלא כמו בארה"ב, שם הזכות לאזרחות מעוגנת בחוקה). בישראל, לעומת זאת, יש זכות לשיוויון בפני החוק (1), אך לא זכות לאזרחות בפני עצמה.

מבחינת החוק הבינלאומי, כל מהלך לחילופי שטחים ואוכלוסין, יהיה בניגוד לעקרונות החוק הבינלאומי ללא הסכמת התושבים. רעיון חילופי שטחים ואוכלוסין חייב להיות בהסכמת התושבים. ללא ההסכמה, הדבר נחשב להפרה של החוק הבינלאומי.

מבחינת היסטורית, רוב סקרי דעת הקהל אודות חילופי אוכלוסין ושטחים נדחו על-ידי האוכלוסייה המיועדת להעברה. זה מה שקרה, למשל, בקוויבק בקנדה. ולכן, מבחינה היסטורית, אף פעם לא נעשו חילופי שטחים ואוכלוסין בהסכמה.

לעומת זאת, יש הרבה מקרים של חילופי שטחים ואוכלוסין בכפייה, במיוחד בתחילת המאה ה-20, ובעיקר במהלך שתי מלחמות העולם. אולם, פעולות אלו נעשו תוך הפרת החוק הבינלאומי, ונחשבו לפשעי מלחמה.

בהקשר זה, מענין לציין סיפור, שאחד הדוברים הציג בפני קהל הכנס: ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר סיעת "ישראל ביתנו" הימנית בכנסת, פנה לועדת המחקר של הכנסת, וביקש מהם מחקר אודות אירועי החלפת אוכלוסין שבוצעו במדינות בעולם (2). בגלל שאין דוגמה של ביצוע חילופי אוכלוסין שנעשו בהסכמה, וכמעט כל הדוגמאות של חילופי אוכלוסין נעשו בכפייה, הנחשבים לפשעי מלחמה, הרי בסופו של דבר לא מצא ולו מקרה אחד של ביצוע חילופי אוכלוסין באופן חוקי. לכן, הוא לא נתן לפרסום למחקר שכזה, מאחר ואין הוא תומך בהצעתו לביצוע חילופי אוכלוסין לאזרחים הערבים אפילו ללא הסכמתם.

אחד הדוברים בפנל הראשון הציג סקר (שטרם פורסם) לגבי דוגמה מייצגת של האוכלוסייה הערבית. ממנו עולה שרוב מוחלט של האוכלוסייה הערבית  מתנגדים לרעיון חילופי האוכלוסין. רוב הנסקרים אמרו שהצעת חילופי האוכלוסין היא למען ביסוס וייצוב האופי היהודי של המדינה. רוב מוחלט של הנסקרים אמרו שאינם מסכימים לאופי היהודי של המדינה.

הפנל השני

כמעט כל הדוברים בפנל השני התייחסו להצעה של חילופי האוכלוסין כפעולת טרנספר סמויה. הם הסכימו כי צריך להתייחס לנושא זה לא כאל ספין תקשורתי גרידא, אלא כתוכנית שייתכן כי תמומש בפועל בעתיד הקרוב או הרחוק.

על-פי הדוברים, הסיעות הפוליטיות הערביות הן בעלת התפקיד הבסיסי להכנת האוכלוסייה הערבית לתוכניות כאלו ולהתנגד לאותן רעיונות. על מנהיגי הציבור הערבי להכין עמדה לגבי נושא זה ולהכין תוכניות להיאבק בתוכניות כאלה. הדבורים גם הדגישו את נושא החשיבות של ההסברה בנושא לדעה הציבורית, המקומית, הפלסטינית והבינלאומית.

סוגיה אחת שהודגשה בפנל היתה הנקודה הבאה: מדינת ישראל נמצאת במצב שבו היא חייבת לבחור בין שתי אופציות: או להיות מדינת אפרטהייד, ולהפלות את האזרחים הערבים (וזה מה שהמדינה עושה במצב הנוכחי); או להיפטר מכמה שיותר ערבים אזרחי המדינה על-ידי ביצוע טרנספר או חילופי אוכלוסין. כלומר, מדינת ישראל נמצאת בשלב שהיא מפלה בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים; לדידה, הפיתרון למצב זה והדרך להיחלץ ממנו היא על-ידי ביצוע טרנספר של הערבים בישראל דרך חילופי האוכלוסין.  במלים אחרות, הצעת הטרסנפר היא פתרון לבעיית האפרטהייד.

כמעט כל הדוברים התייחסו לנושא הזהות החצויה של הערבים בישראל – מצד אחד הם חלק מהעם הפלסטיני, ומצד שני הם אזרחים של מדינת ישראל. בנושא הזהות, נשאלת השאלה אם צריך להסכים או לא לתוכנית חילופי האוכלוסין. חלק מהתשובה חייב לקחת בחשבון שהערבים בישראל הם חלק מהעם הפלסטיני בשטחים הכבושים, ולכן צריכים להמשיך בקשרי הגומלין ביניהם.

מצד שני, נקודה אחרת חשובה שיש לקחתה בחשבון היא הנקודה, שישנו קשר בין האזרח הערבי בישראל לגיאוגרפיה של המדינה שבה הוא חי. ישנם גם קשרים חברתיים בין תושבי אזור המשולש לתושבי אזורים אחרים בתוך ישראל. לכן, חילופי האוכלוסין יפגע בקשרים אלה. מעגל הקיום של האדם אינו מתמצא בבית שבו הוא חי. הוא מתרחב למעגל יותר גדול ורחב היקף, של קשרים חבתריים, פוליטיים, דתיים וכלכליים עם הסביבה. הצעת חילופי האוכלוסין, איפוא, תנתק אותו ממעגל קשרים זה.

במהלך הדיון, עלתה גם השאלה, שאם תמומש הצעת חילופי האוכלוסין, מה יהיה מעמדם של תושבים אלה במדינת פלסטין (העתידית). ליתר דיוק, מה יהיה מצבה ומעמדה של אותה מדינה: האם היא תהיה מדינה תחת כיבוש (כפי שהמצב הקיים כעת); או שמא תהיה מדינה עצמאית לכל דבר וענין.

חברי הכנסת שהשתתפו בפנל אמרו, שהם דנו בנושא זה עם מחמוד עבאס (אבו מאזן), יו"ר הרשות הפלסטינית, לפני ועידת אנאפוליס. בפגישות נשאלה השאלה אם נושא חילופי שטחים ואוכלוסין עלה במשא ומתן עם הישראלים; ומהי עמדתה של הרשות הפלסטינית, באם יתברר שתוכנית זו תמומש בפועל. אבו מאזן - לפי דברי חברי הכנסת - אמר שאם נושא זה יעלה לדיון, הרשות הפלסטינית תתנגד לו. חברי הכנסת אמרו גם שזוהי עמדתה לא רק של הרשות הפלסטינית, אלא גם של כל הגופים הפלסטיניים האחרים.

-----------------------------------
הערות שוליים:

1. הערת העורך: חשיבות נקודה זו היא בכך, שמבחינת החוק הישראלי אין אזרח ערבי, שאזרחותו עומדת להישלל בעקבות חילופי שטחים ואוכלוסין, יכול לטעון בפני טריבונל משפטי (בית-המשפט העליון) שזכותו לאזרחות נפגעה עקב השלילה; לעומת זאת, הוא יכול לטעון, שזכותו לשיוויון בפני החוק נפגעה עקב כך שההצעה לשלילת אזרחותו מבוססת על הפליה על בסיס לאומי ואתני, שכן ההצעה מתייחסת רק לאזרחים הערבים.

2. סביר להניח שהוא ביקש זאת כדי למצוא תימוכין לדרישתו לחילופי אוכלוסין בין האזרחים הערבים באזור המשולש לבין המתנחלים בגושי ההתנחלויות בשטחים הכבושים, אפילו ללא הסכמת האזרחים הערבים.

12/12/2007