מהשוליים אל שולי השוליים

נוהגת האגודה הערבית לזכויות האדם, מזה שלוש שנים, לפרסם דו"ח שנתי, שבו היא מתעדת חלק מהפרות זכיות האדם של האזרחים הפלסטינים בישראל, ומתחקה אחר המדיניות הרשמית שבה נוקטים המדינה ומוסדותיה, במהלך השנה, כלפי המיעוט הפלסטיני בישראל. בדו"ח השנתי השלישי הזה, מצטיירת תמונה טיפוסית להפליה גזעית, שהשתרשה במדיניות הרשמית והמשפטית, והפכה לנוהג מסוכן ביותר ולבסיס המשפטי שקובע את יחסי המדינה והרוב היהודי כלפי המיעוט הפלסטיני.

עם המעבר של השיח הגזעני מהשוליים אל המרכז, ומהיוצא מן הכלל אל הכלל, אנו עדים לעליית מדרגה בשיח הדמוגרפי, שלא נשאר רק במסגרת השיח שמלווה את המפלגות הגזעניות השוליות, אלא הפך לחוק שרוב המפלגות הפוליטיות נותנות לו לגיטימציה ומאשרות את השימוש בו, כפי שנוכחנו לדעת בשינויים שהוכנסו לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003, שמהווים התערבות בוטה בזכותו הבסיסית של האדם להקים משפחה ולבחור את בת זוגו ולהביא ילדים לעולם במולדתו. כמו-כן, בשנה שחלפה, המדינה ומוסדותיה המשיכו לנצל את "הביטחון" כתירוץ בכדי לתת לגיטימציה לכל האיסורים וההפרות הקשות לזכויות האדם, החל ברדיפות הפוליטיות, עבור בעקירת משפחות והרחקת הורים מילדיהם, וכלה במעצרים פוליטיים ואיסור ביקורים במדינות ערב ואחרות.

בשנת 2006 היינו עדים גם להמשך מדיניות הפקעת האדמות, וחניקת הכפרים והערים הערביות ומניעתם מלהתפתח, בנוסף להתגברות פעולות הריסת הבתים הערביים בגליל, במשולש, בנגב ובערים המעורבות. בו בזמן המדינה ומוסדות התכנון שלה הכינו את כל התכנונים והתכניות להשלמת מדיניות הייהוד, שמטרתם לשנות את ההרכב הדמוגרפי באמצעות תכנית "פיתוח הנגב והגליל", שהממשלה בכל משרדיה הממשלתיים התייחסה אליה כתכנית לאומית, והקצתה לה מליוני דולרים, לעידוד הקמת ישובים והתיישבויות יהודיות על שטחים רחבים, בו בעת  שמתבצע הידוק החנק על הכפרים הערביים וסגירתם בישובים שמחוסרים אמצעים בסיסיים להישרדות ולהתפתחות, ואשר וסובלים מבעיות תכנון וממחסורים בתשתיות, ומאוימים בסכנת ההריסה והפינוי, בנוסף לשלילת זכותם מלקבל מי שתייה ושרותים בסיסיים. 

כמו כן, היינו עדים בשנת 2006 למלחמה הישראלית על לבנון, שגילתה, בנוסף לברוטליות התוקפנית על האזרחים הלבנונים, את ההפליה שמתמודדים איתה האזרחים הערבים בהרבה תחומים, שהבולט מביניהם החיסרון הגדול במקלטים, ואפילו אי-הקמתם ברוב הכפרים הערביים, וחוסר חדרי ביטחון וחירום, בנוסף לחוסר מערכת האזעקות וחומר הסברה לאזרחים הערבים. כל זאת, בנוסף להסטה של כלי התקשורת העבריים נגד האזרחים הערבים בזמן המלחמה ולאחריה, והתעלמותם מהמחיר הכבד ששילמו אזרחים אלה, הן בקרבנות בנפש והן ברכוש.  

במישור האזרחי, בשנת 2006 גברו תופעות הגזענות כלפי האזרחים הערבים בקרב הרוב היהודי. הסקרים גילו תמיכה הולכת וגוברת ברעיון הטרנספר (62%) לערבים מהארץ, ואילו יותר מ-40% תומכים בהפרדה גזעית. תוצאות אלו הן פועל יוצא למדיניות הרשמית ולאווירה הכללית, שהשתקפו בגידול ייצוג מפלגות יהודיות קיצוניות בבחירות האחרונות, ולאחר מכן השתתפותם בקואליציה, דבר אשר אפשר הפצת הרעיונות הגזעיים שלהם שנוטפים ארס נגד האזרחים הערבים במסגרת המשימות הרשמיות שלהם ותפקידם כשרים, דבר שנתן אפשרות רחבה למפלגות אחרות וחברי כנסת מזרמים שונים להתחרות בהעלאת רעיונותיהם והצעותיהם הגזעניות כלפי האזרחים הערבים על-ידי הצעות חוקים רבים שמגדירים את הערבים כ"גייס חמישי" ו"אויביי המדינה".

הדו"ח עוקב בצורה מדאיגה אחר הפגיעות הפיזיות באזרחים הערבים על-ידי אנשי משטרה, ללא שום הצדקה ומבלי שהשוטרים התוקפים יבואו על עונשם, דבר שמהווה המשך להתייחסות לאזרחים הערבים כ"אויבים", כפי שציינה זאת וועדת אור בדו"ח שלה ודרשה לשים קץ להתייחסות זו!! מסתבר גם שתופעה מדאיגה זו פתחה פתח בפני אזרחים יהודים להמשיך בתקיפות פיזיות ושימוש באלימות נגד אזרחים ערביים מתוך מניעים גזעניים, כפי שדו"ח זה מציין זאת בהרבה מקרים.

בנוסף לכך, הדו"ח מדגיש שבשנת 2006 נמשכו פעולות הפגיעה במקומות קדושים לאיסלאם, פגיעה במסגדים ובתי קברות, בנוסף לפגיעה בכנסיית הבשורה בצורה שמנוגדת לערכים האנושיים והדתיים, ומעוררת אווירה של שנאה, איבה ואלימות.

עם פרסום הדו"ח השנתי השלישי שלה, מצביעה האגודה הערבית לזכויות האדם בברור על התגברות הגזענות ומדיניות ההפליה בתחומי החיים השונים נגד האזרחים הערבים בארץ, דבר אשר מצביע על כישלון הממשלות השונות בטיפול במגפה המסוכנת זו. הדו"ח מציין שהממשלה הנוכחית מצדיקה פעולות אלה ומגינה על מבצעיה ברמה הרשמית והציבורית, ויוצרת אווירה חוקית ופוליטית שתומכת בהמשכיות פעולות אלה. עוד מדגישה האגודה הערבית לזכויות האדם, שממשלת ישראל נושאת באחריות המוחלטת נוכח התגברות ההפליה ברחוב הישראלי ובמוסדותיו הרשמיים, דבר שיצר אווירה של שנאה ואיבה, ואשר התבטאה בשימושים אלימים ותקיפות ישירות, שהובילו לעידן חדש שבו ההפליה והגזענות גלשו לתחום הפעולות הפשיסטיות.

בו בזמן שהאגודה הערבית לזכויות האדם מציינת את ההידרדרות המסוכנת במישור הפרות זכויות האדם, היא חייבת להזכיר שהקהילה הבינלאומית מזניחה את מלוי תפקידה בעניין זה, כדי לאלץ את ישראל לכבד את הקריטריונים האנושיים והבינלאומיים של זכויות האדם, ומדגישה שההתעלמות העולמית מההפרות המסוכנות, שמתרחשות בשטחים הכבושים ובתוך ישראל, מהווה שותפות באחריות המוסרית והמשפטית כלפי המשך ההפרות האלה והתגברותם. לפיכך, קוראת האגודה הערבית לזכויות האדם לקהילה הבינלאומית לפעול בצורה אקטיבית בכדי לספק את הכלים הנחוצים לביקורת ומעקב, על-מנת להגן על האזרחים ועל המיעוט מפני שלטון המדינה והרוב, בכדי לשמור על זכויות האדם לפעול ליישומן.

                                                       בברכה,
                                                      מוחמד זידאן, מנכ"ל

                                                      האגודה הערבית לזכויות האדם
22/6/2007