הקדמת הדו"ח:

" הזכות לבריאות היא אחת זכויות אדם"

מאז 2003 נהגה האגודה הערבית לזכויות האדם לפרסם דוחות שונים על האפליה המופנית לאזרחים הפלסטינים בישראל בתחומי החיים השונים, שיחידת התיעוד והמחקר של האגודה מצאה לנכון להבליטם. בשנה זו 2009 מצאה האגודה לנכון להתרכז בנושא הזכות לבריאות בהיותו גורם חשוב המקרין על שאר זכויות האדם וכבודו ברמות שונות. 

זכויות כלכליות וחברתיות תופסות נתח נרחב מזכויות האדם האוניברסאליות, זכויות אלו ובכללותן הזכות לבריאות, לא התקבלו באהדה ע"י ממשלות רבות בעלות תפיסה הקפיטליסטית שראו בהם צרכים אנושיים ולא זכויות אדם, וזאת במטרה להוציאם ממכלול הזכויות המחייבות, ולפטור את עצמם מחובת המימוש וההשקעה במשאבים הנדרשים ליישומם.

הזכות לבריאות מעוגנת באמנות ובהכרזות בינלאומיות רבות כשהראשונה בהן -"ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם" משנת 1948- סעיף 25-1:  "כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה, לבריאותם ולרווחתם שלו ושל בני ביתו. לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי, שירותים סוציאליים כדרוש, לזכות לביטחון במקרה של אבטלה, מחלה, אי-כשירות לעבודה, התאלמנות, זקנה או מחסור אחר בנסיבות שאינן תלויות בו". התחיבות לזכות זו גם קיבלה ביטוי משמעותי ב"אמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות" משנת 1966 – סעיף 12-1:" מדינות שהנן צד באמנה זו מכירות בזכות הכול ליהנות מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיגה" – יותר מאוחר "הועדה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות" שהוקמה ע"י  האו"ם לעקוב אחר ישום אמנה זו, קיבלה הערה ספציפית בסעיף זה (הערה מס 14) שבה המובן של הזכות לבריאות קיבל משמעות מורחבת מאשר מתן טיפול רפואי לחולה. הערה זו היטיבה לפרט את התנאים שבהם זכות זו מתקיימת : זמינות, תאימות, איכות ונגישות במובן של היעדר אפליה ונגישות פיסית וכלכלית לכל אדם.

בהקשר של התנאי בשוויון ואי אפליה, הועדה היתה ברורה

“With respect to the right to health, equality of access to health care and health services has to be emphasized. States have a special obligation to provide those who do not have sufficient means with the necessary health insurance and health-care facilities and to prevent any discrimination on internationally prohibited grounds in the provision of health care and health services, especially with respect to the core obligations of the right to health"

במשפט הראשון של חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנחקק בישראל בשנת 1994 נקבע: "ביטוח בריאות ממלכתי לפי חוק זה, יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית".  היום אנו עדים שהנהגתו של החוק לא הצליחה לצמצם פערים בבריאות  בין האוכלוסייה הערבית ליהודית, ואפילו בחלק ממדדי הבריאות הפערים גדלו עוד יותר כמו בתמותת תינוקות, תוחלת חיים, תחלואה ותמותה, מחלות כרוניות, מחלות ממאירות ועוד.  בנוסף, בגלגוליו השונים של החוק נשחקו העקרונות החברתיים שעמדו בבסיסו כמו הסרת מחסומים כלכליים ותרבותיים, המהווים מכשול לנגישות טובה יותר לשירותי בריאות.

 בדוח זה האגודה הערבית לזכויות האדם מחדדת כמה עקרונות וממצאים המדגישים את רמת האפליה שהאוכלוסייה הערבית פלסטינית בישראל סובלת מהן – ולהלן כמה דוגמאות:

-  הוכח שיש קשר חזק בין מצב בריאות הפרט והאוכלוסייה בכלל לבין המצב הסוציו אקונומי. כך ש- עוני, השכלה נמוכה, צפיפות בדיור, ואבטלה גורמים לעלייה בשיעורי התחלואה והתמותה. האוכלוסייה הערבית ממשיכה להיות יותר ענייה עם יותר מובטלים ופחות משכילים, והפערים בתחום הבריאות ממשיכם להתקיים.

- האוכלוסייה הערבית הינה אוכלוסיה צעירה, כך ש- 42% מהערבים הם בגיל מתחת ל- 15 שנים. ולכן יש צורך ביותר שירותים שמיועדים לצעירים, כולל תחנות לבריאות המשפחה.

- הערבים למדו פחות, 35.3% לא למדו בבית ספר תיכון. ושיעור הערבים בכוח העבודה נמוך (54.9% בגיל 25-54).

- הערבים יותר עניים, 61.3% מהמשפחות הערביות מתחת לקו העוני. העזרה הממשלתית מצילה רק 10% מהמשפחות האלה מעוני.

- צפיפות הדיור יותר גבוה באוכלוסיה הערבית מאשר באוכלוסיה היהודית (1.43 לחדר בקרב ערבים לעומת 0.84 בקרב יהודים.

- תוחלת חיים יותר נמוכה בקרב ערבים, והפער בין ערבים ליהודים הולך וגדל מאז 1996.

- שיעור תמותת תינוקות בקרב ערבים כפול מזה בקרב יהודים מאז קום המדינה ובשנים האחרונות הפער גדל עם השנים.

- שיעור תמותה כללי יותר גבוה בקרב ערבים מאשר יהודים.

- סיבות המוות העיקריות בקרב ערבים: מחלות לב, מחלות ממאירות, פגיעות חיצוניות, סוכרת, ומחלות כלי דם במוח.

- מחלות ממאירות: יש מגמת עלייה מאוד מהירה בקרב ערבים בשיעורי היארעות סרטן ריאות וסרטן  שד. מגלים סרטן שד בשלבים מתקדמים דבר שמוריד שיעור ההישרדות, והמחלה מופיעה בגיל צעיר יותר.

- שיעור הסוכרת יותר גבוה בקרב ערבים, והמחלה פחות מאוזנת דבר שגורם לסיבוכים בעקבות המחלה.

- הערבים מדווחים על יותר בעיות גופניות שגורמות להם קושי גדול, או גדול מאוד בביצוע פעולות יום יומיות. סובלים יותר מכאבי גב כרוני, הפרעות שינה, הפרעות נפשיות ודלקת פרקים.

ממצאים אלו ואחרים,מבליטים את העובדה שממשלות ישראל כשלו בישום התחייבויותיהם כלפי האוכלוסייה הערבית פלסטינית בישראל. כשלון זה הינו הפרה בוטה של ההתחייבות של מדינת ישראל ליישם את האמנות הבינלאומיות בדבר זכויות חברתיות כלכליות ותרבותיות שממשלת ישראל אשררה בשנת 1966, וכמו כן מהווה רמיסה של ההתחייבויות הרשמיות כחלק מההסכמים של המדינה עם האיחוד האירופי, ובמיוחד הסכם ההתאגדות (אסוציאציה) וההסכמים שבמסגרת השותפות האירופית-ים-תיכונית. ועל כן האגודה קוראת לשותפים הבינלאומיים (ובמיוחד מוסדות האיחוד האירופי) לקיים את חובתם בהסכמים אלו ולפעול מיד לחייב את ממשלת ישראל למלא את חלקה בהסכמים אלו , ולהתנות את  פיתוח  הקשרים הפוליטיים וכלכליים בישום מלא ושוויוני של ההסכמים  הקיימים.

מוחמד זידאן

מנכ"ל האגודה הערבית לזכויות האדם